הלכתי לי ברחוב,
בועת סבון צבעונית מולי רחפה,
ואחריה עוד אחת,
ואחריה עוד עשירייה...

ונזכרתי ביום ההוא,
על יד תחנת האוטובוס,
הפצנו אושר לעולם!
עשינו זאת ללא היסוס.

רואים כך עולם,
מגלים אנשים מצחיקים,
יחסו של אב לבן,
לעומת הדברים שאותו מדליקים...

וכך חולפת מחשבה,
על כיצד לגרום לאושר,
ובועות סבון זה נהדר,
אך נטולות כל יושר.

ויש דרכים מצויינות,
להרחיב את השמועה המשמחת,
כל שצריך לעשות,
הוא שק של חיוכים לקחת!

חיוכים שבאים מהלב,
לא עולים פרוטה,
אך זהב שווים הם,
קבלו זאת כהבטחה.

נסו ליישם,
שיטה אחת או שתיים,
או למצוא שיטה שלישית,
שתשמח עד השמים.

אנשים רנדומליים,
כך סתם ברחוב,
יפיצו הלאה,
מה שקבלו מכם כחוב.

וכך ניצור,
בקלי קלות,
עולם טוב יותר,
שמורכב משטות!

הפיצו אושר,
חייכו אל העולם,
דעו שגם אתם,
חלק מכולם!