ענבל דרו / יקיצה |
קצף החלב נדבק לשפתותיך כזיוף לזיפים עזובים.
כף ידי מנסה להתחזות לכף ידך
אבל הכיפתור המרושל של העור מגלה אורז מעורב בבשר מעורב.
אני פוקחת שפתיים לנשימת ענני האקליפטוס
ריח שמפו עוטף את אדישות הפלומה שעוד נותרה לי.
אתה מחייך אל הריח כמו תינוק מול פיטמת אם.
אתה יודע,
אם היו לנו חמישים שנה הייתי פורמת את הכפתור
שאתה כל פעם סוגר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|