|
שטרודל שזיפים מקורמל מגלגל אושר שרוף.
קצף החלב נדבק לשפתותיך כזיוף לזיפים עזובים.
כף ידי מנסה להתחזות לכף ידך
אבל הכיפתור המרושל של העור מגלה אורז מעורב בבשר מעורב.
אני פוקחת שפתיים לנשימת ענני האקליפטוס
ריח שמפו עוטף את אדישות הפלומה שעוד נותרה לי.
אתה מחייך אל הריח כמו תינוק מול פיטמת אם.
אתה יודע,
אם היו לנו חמישים שנה הייתי פורמת את הכפתור
שאתה כל פעם סוגר. |
|
|
יותר משהוא נראה
כמו אופנוען
קשוח, הוא נראה
כמו אופנוען
קשוח שיודע מה
הוא רוצה
מהחיים, אך נאלץ
מדי פעם לעצור
בצד ולהשתין,
תוך שהוא לא
מסיט את מבטו מן
מהמטרה העומדת
לנגד עיניו, אף
על פי שהדרך
ארוכה וקשה ורבת
מכשולים היא,
זאת משום שפועלו
של בועז רימר רץ
לפני האופנוע
ומשייף את הדרך
בעזרת נייר
זכוכית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.