ובדיוק באותו הרגע
שבו אני ניצבת על פני תהום עמוקה ועמוסת קשיים,
אני נזכרת בה... בנשימה כבדה ואיטית.
בדמותה המצטיירת לאיטה במכחול מחשבותיי לנגד עיניי העייפות,
כן, זוהי אהבתי האמיתית.

גם כאשר עוצמת מבטיי,
חשה אותה בקצב פעימותיי.
רואה מולי את יופיה,
את קימוריה המפתים,
קילוחי זכרונות עדינים בתוך ראשי נוטפים.
אני בוערת כמיהה עזה,
בתוכה לטבוע.
להניח עליה ראשי,
ברכותה המלטפת לשקוע.
נותנת לעצמי להסחף עד קצות האצבעות,
מעונג מגעה המגשים חלומות.
ובכל לילה אותי מזמינה,
משרה תחושת רוגע, אוהבת ונעימה.
אין לי אחת אחרת,
לא תהיה מלבדה.

אהובתי המדהימה, יקירתי -
אני אוהבת אותך!      



                        מוקדש באהבה למיטה שלי...