שמעתי אותך לוחש לי בחושך
מילים שפחדתי לחשוב בעצמי
כי פחדתי שאינן נכונות
אבל אתה, ברגע שהייתי שבירה כל כך, ברגע שפחדתי שתראה
ליטפת אותי ואמרת שאני לא צריכה לפחד, שאתה פה ושאני רק צריכה
להגיד
ואז מיד תבוא ותשב ותקשיב
כל כך פחדתי שתראה מי אני באמת, השחור שמסתתר לי בפנים,
זה שאני מנסה כל כך להסתיר,
עם כל החומות שבניתי סביבי.
אבל אתה שראית, אם כי רק קצת נכון לעכשיו, לא התרחקת
להפך, התקרבת והעזת לראות
ויותר מזה
העזת להרחיק את החושך ולהגיד לי שאני מדמיינת
להפנות אותי להסתכל ולראות,
כמה יש בי בפנים באמת.
רק שתדע שאני מחייכת עכשיו
וחושבת עליך המון |
