גבי רווח / מורן |
13/10/1998
זרם ענוג,
כמשב שמש חרפי
אופף את כנפי החופש שלי.
אל המרחבים הריקים אטוס
כשגריר של בוקר קסום
החודר בעד חלונך
ובאצבעו הלבנה והעדינה
כאצבעה של פסנתרנית מחוננת,
מגשש ונוגע בכתפך,
מזכיר לך שגם היום
ינגנו העצים את זמרתם השקטה
בחדוות הקטיף...
- אז אנא - הקשיבי להם!
ואם תראי בשמים ציפור מרהיבה
הנתלית כזוהר השחר
וכמו מתבוננת בך באהבה...
- אז אנא - האזיני לה!
כי בכל הקולות ובכל הדברים
תוכלי לשמוע
אותי
ואותך
ואת כל ההתחלות...
ואת כל ההמשכים...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|