|
חריצים חריצים חרוטים סביב עיניך
שבילים דקים מתפתלים והולכים
לאן הלכת? לאן פניך?
האם צוחקים הם, האם בוכים?
עקבות של דמעות שזרמו אלי נחל
במורד המפל געשו והסעירו
הייתה לך עדנה זעירה בשפתיך
כתמים של מכחול ברכות זהרו.
ובלחייך,
תל ובור של ילדות
שם ליטפוך וסטרו לך, רבות הידיים
חתמו לעולם בך עדות.
ואת מביטה בי
סוגרת עיניך
נוטלת ממני קמטים
הייתי רוצה שוב
לקרוא סודותיך
לחוש קימורי חיים. |
|
|
שלי, תסבני לי
את הגב! עכשיו
אמרתי! לא
מעניין אותי שאת
מעדיפה למצוץ,
בן אדם צריך
להיות נקי, לא?
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.