משפחתית-קומפקטית-
צפופה (הן גדלנו כבר),
אתא-יגור-
בואכה חיפה, אם ירצה השם.

פרצי חמה אחרונים
משתרבבים מבעד
לגבו הכפוף של הכרמל -
כתם אפור כהה,
אוניברסיטה אחת, שתי אנטנות,
ועגול כתום בוהק
החודר מימין (הים)
ומפנק את צדדית העין.

טעיתי,
הצבע הוא ירוק-אפרפר,
ממש כמו בעיניך
בתמונה על קיר
חדר ההורים.
ילדון גיל חובה,
עגמומיות ירקרקה
מלפני רקע כחלחל,
מטשטש עצבות, לשווא.

חסר דאגות,
עטוף אהבה,
על שום מה נעצבת?
אחותי, ספרי בדיחה;
אני אוהב את השיר הזה ברדיו,
ניחוח שנות ילדותי.

הזהוב כבר אינו
פורץ מתוך ההר.
אך בקושי ניתן להבחין
בתכול השמיים המתכהים,
תכול העיניים:
רקע כחלחל,
מטשטש עצבות, לשווא.