[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הדבר היחיד שטוב יותר מללכת ברחוב כשכולם מודעים לכוח שלך, זה
ללכת ברחוב כשרק אתה מודע לו. כולם עוברים לידך, כאילו אתה אדם
רגיל, לא מפחדים או חושדים, אבל אתה מודע לכוח שלך, ואתה מרגיש
עוצמתי יותר.
אדם אחד הרגיש ככה באותו הבוקר, שמו היה סי. הוא צעד ברחובות
הומי האדם, מודע לעצמו. מבטו לא היה קבוע בדבר, הוא הסתכל על
כל האנשים, בוחן אותם. הוא חצה את הכביש, מבטו ממשיך לבחון את
האנשים הרבים, אינו מסתכל על הכביש, לא חושש להידרס.
מעבר לכביש היה הקניון, ולשם הוא הלך.
הוא התקרב לכניסה, מסתכל על איש הבטחון במבט רגוע, ואיש הבטחון
לא חשד בדבר. סי התקרב אליו, הושיט את ידיו לצדדים, והורשה
לעבור. הוא צעד בקניון בדממה, מבטו לא מפסיק אפילו לרגע לבחון
את הסובבים אותו.
ליד אחת החנויות עמדה בחורה צעירה, בת גילו של סי. סי, שפניו
תמיד היו רציניים, חסרי חיוך לחלוטין, תמיד הגיב בחיוך קטן
כשהיה רואה אותה. לפעמים הוא היה עוקב אחריה, לא בטוח מה המניע
שלו, הרי איש לא משלם לו בשביל זה.
היא נכנסה לאחת החנויות וסי מיקד את מבטו באדם אחר. הוא ידע
שהוא יהיה בקניון. האיש היה גבוה ורזה, קירח, בשנות ה-40
לחייו. הוא לבש בגדים פשוטים, רגילים לחלוטין, שלא העידו על
משהו יוצא דופן בו.
מבטו של סי הפך מלא ממוקד, שבוחן את האנשים בכלליות, לממוקד
ביותר. סי עקב אחרי האיש במבטו, צועד אחריו באופן שלא נראה
חשוד כלל. האיש ביקר בעיקר בחנויות לבגדי נשים, וסי ידע למה.
לאשתו של האיש הקירח היה יום הולדת באותו היום, והבעל האוהב
כמעט שכח זאת.
כשהאיש נכנס לחנות הגדולה ביותר בקניון, סי ידע שהגיע הזמן.
הוא ידע שבסופו של דבר הוא ייאלץ להיכנס לחנות הזאת, וסי חיכה
להזדמנות הזו. החנות היתה גדולה, ולכן לסי לא היתה שום בעיה
לפעול בקלות.
האיש ביקש עזרה מאחת העובדות, וזו פנתה לחפש את מבוקשו. סי
ניצל את הזמן הזה והתקרב אל האיש. הוא התכופף, ואז זינק על
האיש, חוסם את פיו עם ידו ובתנועה מהירה שובר את מפרקתו.
העבודה הסתיימה, וסי יצא ברוגע מהחנות, כאילו דבר לא קרה כעת.
הוא יצא מהקניון ונעמד ליד משרד הדואר, משם צפה במתרחש.
המשטרה הגיעה לאחר כשתי דקות, חוסמת את כל הכניסות לקניון, אך
היה כבר מאוחר מדי, הם לא ימצאו את הרוצח. המשטרה סילקה את
האנשים מהקניון, חוקרת את הנוכחים בחנות, ואת המוכרת המסכנה
שגילתה את הגופה.
לפתע ראה סי את הילדה שתמיד העלתה חיוך על פניו. הפעם שום חיוך
לא עלה על פניו, כשראה אותה בוכה, זועקת "אבא!" באותו רגע הבין
סי מה עשה. כשמעסיקיו שלחו לו את הפרטים על הקורבן, קרא סי שיש
לו אשה וילדה, אך הוא כלל לא הסתכל על תמונותיהן של השתיים, הן
לא עניינו אותו. הוא תכנן לבצע את העבודה וללכת, זה לא היה
צריך להיות חיסול קשה במיוחד, וזה באמת לא היה, עד שהוא גילה
מי בתו של הקורבן.
היא סירבה ללכת עם המשטרה, היא פשוט לא הייתה מסוגלת. היא
נשארה שם, ליד הקניון, יושבת על אחד הספסלים, ובוכה, מתעלמת
מהאנשים שחלפו לידה, מסתכלים עליה באופן מוזר. סי התקרב אליה
והתיישב לידה. "אני יודע איך זה לאבד אבא", הוא אמר, "אני יודע
איך זה לאבד את שני ההורים". הילדה הסתכלה עליו במבט עצוב, מלא
רחמים והבנה, וסי ידע שהמבט הזה לא מגיע לו. מעולם לא הרגיש
עצב, לא מאז שהוריו מתו. הוא פשט לא יכול היה לסבול את זה.
סי הסתכל בשתי עיניה היפות, העצובות, ואמר בקול חסר רגש: "אני
הרגתי את אביך". אז הוא קם, והחל לצעוד בדממה לעבר הכביש. הוא
חש דקירה בגבו וחיוך קלוש עלה על פניו. הוא נפל על הקרקע, סכין
קטן נעוץ בגבו, והילדה עומדת מעליו. ברגעיו האחרונים לחש לה
סי:
"תודה לך, על שגאלת אותי מייסוריי..."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מקבילית המוחות
זה כמו לריב עם
דולגו"



זוזו לסטרי מביא
אותה בציטטה מפי
ע', מנחה ערבמה
בעבר שהגיע לפת
סלוגן.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/8/05 1:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלדר דדון

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה