|
מנסה להנמיך את הרעש
מנסה למצוא צליל מוכר
אבל הוא צורב אפילו יותר
ורק בגללו הלב שוב נדקר
זה מעניין לראות איך אתמול
עמדתי שבורה על הקצה
עם לב שתקוע עמוק בפנים
ושוב פינה משלו לא מוצא
צעקתי עד לצרידות
וקיוויתי שלא ישמעו
אתה עמדת מהצד וראית
איך החיוכים שלי דמעו
נדמה כאילו זה סיפק אותך
איך אני בקושי מחזיקה מעמד
הרגשת למעלה, הרגשת חזק
ואני רק הרגשתי לבד
נתתי לעצמי לטבוע
וכשכמעט לא נשאר לי אויר
פתאום קמתי מתנשפת מבוהלת
ובהיתי בפרצופי המחוויר
מכל מעט הכוח שנשאר לי
הצלחתי איכשהו לצוף
לא נרגעתי כל-כך רציתי
לזרוק לך הכל בפרצוף
אבל כיווצתי את כל זה
לתוכי אל פינה קטנה
אולי עכשיו אני חזקה
ואולי עברה כבר שנה
אבל לפעמים אני עדיין שותקת
עדיין ננעלת לבד בחדר
אך אומרת את שמזמן לא אמרתי
אני חושבת שהכל כבר בסדר... |
|
|
מה קרה שלא
מפרסמים את
הסלוגנים שלי?
הם לא בני אדם?
אין להם רגשות?
אם צובטים אותם
הם לא מצטבתים?
אם מפרסמים אותם
בדף האחורי הם
לא מסיבים אושר
עילאי לבעליהם?
(המוצון ברגעים
של שברון נפש) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.