לפני 3 ימים הייתי בת 17. איזה יופי.
ואתמול, הוא... ובכן...
אני כבר בת 17 ושלושה ימים. אתמול קיבלתי מאירית ספר שירים של
יונה וולך, והלך לי חרא במבחן בפסיכולוגיה, ואני צריכה ללמוד
היסטוריה. ואתמול הוא גמר עלי. זה היה מוזר, ודביק, ולא הרגשתי
כלום. זה היה מוזר, והתגובה שלו הרסה אותי. לפתע הוא עצר ואמר
"גמרתי עליך". זה היה הדבר הכי מוזר והכי טבעי שקרה לי בחיים.
נבהלתי קצת, חשבתי שאולי זה מסוכן ואני יכולה להכנס מזה
להריון...? הוא ישר הרגיע, והביא... נייר טואלט. זה היה מוזר
ודביק. אחר כך שמחתי מאוד - הוא סופסופ גמר! אמנם לא אני עשיתי
את זה בדיוק, אבל... זו עובדה. בא לי לספר עכשיו לכל העולם,
אבל אני ממש לא הולכת להוציא מילה מהפה.
היה כיף. אני הרגשתי מוזר, ועדיין מרגישה, אבל זה היה משהו
אחר, משהו שידעתי, אבל לא הכרתי. משהו שחיכיתי לו, אבל לא
ציפיתי לו. משהו אחר, שונה, משהו שהוא לא אני. בפעם הראשונה,
משהו שהוא לא אני. ואהבתי את זה, אני חושבת.