אופק דביר / נגני בי צלקות |
נגני בעשר אצבעותייך,
הרעידי את ליבי בהקישך על האמה,
נשקי אותי ברוך,
בעדנת ציפורנייך,
שרטי אותי עמוק
בשנינות כאבייך.
לטפי אותי תשוקה בשתיקתך העטופה.
שלפי את אישוני הלילה, הכבושות בשתי עינייך
פרטי עליי את נעימת אהבתך,
חייכי אליי כאילו אני לחייך,
צרבי אותי במרקם גופך קורא הדרור לתשוקותיי.
קלפי כל נקבובית בושה אשר חוסמת את סכר דמעותיי.
הפשילי את גפך,
כסי אותי עלוות שיפולייך.
השפילי מבטך, משחי אותו משי-ארגמן,
היטיבי התפלשותך ברפש ערגותיי
נשפי את כסופך בחליל מאוויי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|