מה אני מתחבאת במגירה?
על מי אני עושה רושם.
למי אכפת.
יושבת מול שולחן ערוך.
משננת חוקים.
זנב עיפרון וירטואלי משתרבב בין אצבעותי.
נייר לבן בוהק
מצטגטג מולי.
הכל ממתין ומחכה.
הכל בוכה מבפנים.
על מי אני עושה רושם.
הרי בכל רגע נתון נולד בי שיר.
כל סיבוב גלגלים חורק ומאובק ברחוב,
כל חתול עזוב שתום עין ושבע קרבות
שמנחם אותי בשתיקה.
כל אשה קשת יום עמוסת סלים ומכאוב
כל ערס בנזונה חולש טריטוריות בדמיונו,
מוליד בי שיר.
שלא לדבר עלי.
כן, עלי, הנכלם הבועט.
עלי הנמאס. האבוד.
גם הואני - מוליד בי שיר.
שיר קשה. שיר לא מנוחם. שיר נכה.
שיר מיילל. שיר סדוק. שיר צורח לתקרה.
שיר מתבייש.
הו, מתבייש.
אז על מי אני עושה רושם כאן.
עם המגירה הזאת. |