פתחת בי חלונות שהיו סגורים מזמן,
וגם כאלה שלא נפערו מעולם,
נתת לעיניי להקרין אור מחדש
כמי שהביט אל המזרח ובשמש פגש.
מפזרת ערפילי הווה מאפילי עתיד
שלא יתעבו לענן שחור ודכאוני,
מטביעה דמעותיי בים אהבתך
עד שבחיוך עלומים אלייך אחייך.
מטפטפת עליי טיפות ממימי ים תשוקתך
המתגפרות בי כסם שאת חשקי מעורר,
מעלה מתהומות ים-דמי שרתח
את זוהר כיבושי אותך.
20/06/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.