והנה הסתיו כבר הגיע
מחליף את הקיץ החם.
גשמים, עננים ושלכת הופיעו
במקום הפרחים והריח שתם.

הכל התחלף,
אפילו שמחה פתאום נהפכה לאכזבה.
הכל משתנה וחולף עם הזמן
אומרת אני, ועדיין זה קיים.

"טעות בטעות לא מתקנים"
אמרו לי היום
והם גם צודקים.
הכל מתחלף וזז בשרשרת,
חשבתי "הגענו כבר לצמרת".

אבל הצמרת עוד רחוקה ודרך אליה לא ידוע.
אולי היא רק אשליה אנושית
והשרשרת בעצם היא אין סופית.

למה לשאוף אליה בכלל?
להגשים חלומות, לטוס לחלל.
חלום זה דבר שנועד לטיפשים
שמנסים להשיג ולהגשים.
מנסים להגיע אל הצמרת
שהיא פשוט אשליה לא נגמרת.

כולם צריכים לעשות בחירה
מתוך רצון או מתוך אי ברירה.
לסלול את הדרך קשה לצמרת,
אבל לפעמים פשוט אי אפשר אחרת.

זו דרך קשה עם הרבה בעיות
שגורמת לסבל ולדמעות.
מקווה שתוביל היא לאור ולאושר
שתגרום לשמחה, אהבה וליושר.

בסופו של דבר, במבט לאחור,
דברים מאושרים רוצה אני לזכור.
כי זה מה שנשאר לנו בסוף הדרך
ולא יהיה לזה אפילו ערך.

שמחה וחיים מאושרים
מאחלת אני לאנשים.
תבחרו בתבונה בדרכים שלכם.
כי הכל נשאר בסוף אצלכם
ואל תטעו כמו שאני טעיתי
כי את הבחירה שלי אני כבר עשיתי.

(27/9/00)