מיכאל ימיני / שירי איתי |
באיזו איטיות
הבגדים נופלים,
המאורות כבים,
החושך נושם,
הג'אזזזזזורם.
שיר, שיר איטי,
שירי איתי,
לטפי את כל גופי
ונרקיד את עצמנו
אל השיא.
הקלקת אצבעות,
מחיא כף,
חצי חיוך, אני שלך.
האגן הרך,
הקול נמרח.
נעטוף עצמנו בזיעה וחום
עד תום, כגוף אחד,
מיצר אהבה לעד.
אח, משפחת באקלי המופלאה!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|