|
אני מוליך על
של רגשות וקרינה
בוהה במסך
בעוד אחותי נטרפת בחדר הסמוך
האדמה רועדת
והלב בעיצומים
אני מוליך על
של כלום שניתן בחינם
בוהה בחיים
משותק מחוסר רצון
מאפשר לכל השאר לחוות את החיים בשבילי
כמו מנגינה בלא כלי שיכוון אותה
אני מוליך על
בלי שום סיבה מסויימת
נראה לי שכבר וויתרתי
אני פשוט מתפלש בשאריות
מעלה על פני חיוך
ומיד אחר כך פיהוק
אני חי כבר שנים בריקנות עצומה
שהולכת ומתגברת עם כל נשימה
אני רוצה לנסוע ב-120 קמ"ש לירושלים
ולעולם לא להגיע
רק לברוח מהכל
בתנועה בלתי פוסקת
אלוהים
תן לי כוח לחיות את היום
הכי נמוך שרק אפשר
זה לא מספיק
אני לא אבוד מספיק
לא אבוד מספיק
משוסף מפה לגב
מה עכשיו
מה אני עושה עם החיים שלי עכשיו
כל המשמעויות נפלו
כל התוכניות כבר נעלמו
נשארתי עם סיוטים מימי היסודי. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן, כבוד
השופט.
-אהה... יש
נסיבות מקילות
לערומקומניה, זה
אני למדתי
בביצפר
ברומניה.
אז אני גוזר
עליך שעתיים של
עבודות שירות
אצל ורדה רזיאל
ז'קונט בבית.
-אה, כבוד
השופט, אולי בכל
זאת אפשר כלא?
אפרוח ורוד,
פושע מועד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.