ויום אחד אני אברח
אני אלך מכאן,רחוק
ואני לא אחסר לכם
אף פעם.
בהתחלה לא תשימו לב שהלכתי
ובסוף כבר תתרגלו שאני רחוקה
אולי,אולי באמצע, בין לבין
שתשבו שניה ותחשבו על הדברים
שחסרים לכם בחיים
תתגעגעו, תיזכרו בי ותבינו
שאני חסרה לכם.
אבל גם לא, אולי רק לחלק,
למעט, הקרובים אלי, הקרובים מאוד.

וכשתבינו שאני לא פה, שהלכתי
אני כבר אהיה רחוקה
אני אמצא לי כבר חיים אחרים
אולי טובים,אולי רעים
אחרים.

ואולי רחוק, לא פה
אני אמצא אנשים שיראו אותי
אני אמצא חיבה, אכפתיות, אהבה.
אולי אחרים, שהם לא אתם
יסתכלו לתוך הנשמה שלי
יחקרו את האישיות שלי
את מי שאני באמת
וימצאו בתוכי אור, יראו לי אותו
ואולי בשביל האור הזה יהיה
שווה לי להמשיך, תהיה לי סיבה לחיים
ואולי אז אני אחזור אליכם,
משופרת וחזקה יותר
ואני אראה אתכם, ותראו אותי
ולא תתגעגעו
לא תזילו דמעה על החזרה
לא תודו על המתנה,
המתנה, שהיא אני.

ואז,בלילה, אני אזכר שוב
באנשים שעזבתי, לפני שחזרתי אליכם
ואני אתגעגע,
ואני אדע שגם הם מתגעגעים
אני אזכר בהם ואזיל דמעה
דמעה של אהבה, של געגועים, של עצב.
אני אחשוב על אותם רגעים מאושרים שלי איתם
ואבין, שכאן,איתכם, אין לי מה לחפש
ואז,יום אחד אני אברח.