אלינה גרשון / קצר 2 |
ושפתייך ילחשו עד כמה זה גרוע
כמו תסריט לא גמור תפסיק עצמך
כשהחושך יעטוף אותך
ותצחק מייאוש ותשאל האם זה נדוש
אחייך בחזרה ואשאל מה קרה
תמשיך לעמוד כאן בחוץ
וקול לא ישמע ולחישותיך לא ינשאו
על פני הרוח הנושבת
וכבר אני חושבת
על המחר כשיעלה השחר
טיפש תהיה כי ריחמת עליה
ואתה תאמר רק מילה כשתנשך לך הרוח
ושפתייך ילחשו - שובי אליי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|