מ. לילך / בדימיון |
זה מרגיש סוף סוף טוב כשאנחנו עפים בשמיים.
מעל השדות הכתומים והרוח המעושנת ביחד.
כנפי מלאכים סוחפים אותי לגבהים הפוכים עם מפלי מים עולים.
הכל הפוך, הכל לא משנה.
הרוחות מארחות לי חברה והשדים מגוונים את נופי הטרופי.
עוד פרפר, עוד יתושה,
שיתנו לי סיבה להמשיך לחלום על הטוב והרע שקורה
-בדימיון.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|