היא הולכת ברחוב, לא מסתכלת לאחור.
היא הולכת מביתה, ולא מתכוונת לחזור.
היא הולכת לבדה, ובעיניה דמעות.
היא הולכת לבדה, ולא יודעת מה לעשות.
עיניה ירוקות ומלאות דמעות.
היא הולכת לדרך שאין בה מטרות.
מולה אנשים הולכים,
וליבה נשבר מבפנים.
אנשים שמחים שלא יודעים צער.
האנשים נעלמים, והיא מגלה את עצמה ביער.
ביער זאבים שעליה מאיימים,
והיא מפחדת, ואותה הם לא מבינים.
סוחטים ממנה הכל, חוץ מהפחד.
זכרונות שמחים, והשמחה גם יחד.
הפחד גובר עליה.
אבל רצון אחד נשאר: להיות חופשיה.