כמו אלף שנים חלפו מאז
אך כל יום היה חדש,
היו ימים של שמחה
היו ימים של עצב,
היה זמן שהיינו באים אל האהבה
כמו גלי הים הגולשים אל החוף,
היה זמן שהיא השתלטה עלינו
ללא כל רסן בלב או מעצור לתשוקה.
אין מה לשוב ולדוש
בפיתולי השביל שסלל לנו הגורל
גם אסור לשכוח או להתכחש
שמהרגע שנקשרו חיי עם חייך
לבי קרא לי דרור
וברון חובק אותי כל רגע
בזיכרונות של חורף, סתיו,
אביב וקיץ; כך חוזר חלילה
כמעט שלוש שנים תמימות.
הזמן נקבע על פי הגורלות
ואני ממשיכה לקוות
שנמשיך לטפס אל מקומות גבוהים,
לחבר שירי אהבה חדשים,
לברך ברכות חדשות לבקרים,
להנעים לילות וימים,
לרכב על הירח ולשוט בנחלים;
להזדכך באהבתנו
ולרומם תשוקותינו.
20/06/05 |
