סמים, סמים,
כמה סמים יכול הבנאדם לצרוך?
רוקח מרקחת קפאין כדי להישאר ער,
מחובר למזרק הגדול עם המסך,
מחלל את הריאות בניקוטין
כדי להעסיק את הידיים
ואונס אותן עם חשיש
כדי לבלבל את האויב.
כדי לחייך
חיוך שיש מאחוריו חוסר אונים
הדמעות שם, אבל הן מתבצרות בעוז,
השרמוטות הקטנות.
והכעס, כמה כעס!
הכל נבנה כמו פצצת אטום,
כמו לנפח בלון במימן,
כמו ההינדנבורג.

ואז באה איזו חוצפנית קטנה,
ושרה שיר מתוק מתוק,
כמו נשיקה של פייה על הלחי,
וגורמת לך לבכות.

חוצפה.

ותודה לאפרת גוש על החוצפה. באמת טוב לבד.