|
השמיים
השחירו
והכוכבים בכו,
רק אותם שמעתי.
ברגע הזה
דעכתי.
אתה מעולם לא נראית
כה רחוק,
אתה זר,
אבל אתה עטוף
במעטפת כאב
שאותו אתה חולק.
13 שורות
בכתב ידך העייף.
פורט על גיטרה חשמלית,
והקול שלך, חודרני מתמיד,
מחזיר אותי לשם
חזרה. |
|
|
למה לדעתכם לא
מאשרים יצירות?
הם עסוקים מידי
בלאשר סלוגנים.
זה שמאשר את
הסלוגנים כבר לא
עומד בעומס והוא
צריך עזרה
מהעורכים.
וכמובן, אנשים
שמחכים לאישור
יצירותיהם - מה
הם עושים?
כותבים
סלוגנים.
וכך נוצר לו
מעגל אימה...
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.