אני יושבת שם
בכניסה לרכבת התחתית,
קבענו שניפגש
אתה מאחר כבר בעשר דקות

צילצלתי
אין תשובה

עוברות חמש דקות,
אני כבר רואה את הילדים
מתארגנים עם הביצים
ביצי העלבון

הם כבר מוכנים בתוכי
שרק יגיד

צילצלתי שוב
אין תשובה

יש עיכוב בתחתית
כן, זו הסיבה
הילדים מתחילים לחשוש
שמא כל זה כבר לא יקרה

הסלולרי שלי מצפצף
הודעה ממך

אוי סליחה, שכחתי
הילדים כבר החלו במתקפה

מחייגת אליך,
מעט תירוצים הרבה עלובים
ואני כבר מלאה בחלמון ובחלבון

עולה על התחתית,
ומתחילה לבכות
והילדים ממשיכים
לא תדע כמה הכאבת

כעבור עשרים דקות
הגעתי הבייתה
ועם מעט הכוח שעוד נשאר בי
שלחתי לך הודעה
שלא תראה אותי שוב לעולם.