לשבת על החוף בין-ערביים
ולחבק אהובה בטוהר השמיים,
להביט בפני שמש מבטה
בעין צמאת-נצח ובנפש כבירה,
לגמא תנועות גופה המרמזות
ולצבור און לקראת הבאות,
לפרוש צעיף תשוקה על פני גופה
שיתבדר כרוח על נשמתה,
להעיר נפשה שתהא מקווה
וזוהרה תהא מרווה,
לברוא כוחות אורה חדשים לבקרים
ותשתפך אהבתה בריחות וצבעים,
להטליל בדמעות גיל
כל רגע מהחיים,
לנשק ליקום ולקרוא:
"את לי רון!"
19/06/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.