שהיה גופה צמוד לגופי;
שרויים בלאות הנעימה וחבוקים,
הטייתי אוזני אל נשמתה
ושמעתי שירת לבבה,
נשמעת כמתוך דמי
המתרפא מעצבותי.
הבטתי באישון עינה כבבת-עיני
והבנתי כי בעצם מי ששרה זו נשמתי
הדופקת על פתחי לבבי,
מתעופפת על ערש אושרי אל מוחי,
ומבקשת: חבק נפשות השניים
נשק לבבות ולא רק שדיים".
19/06/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.