אני הלוזר הווינר,
הווינר הלוזר.
אני עם כולם ועם אפאחד,
עם כולן ועם אפאחת.
הכי מעט אני איתי.

אתמול לי היה לא אכפת איך אני נראה,
מה אני לובש,
איך השיער התייבש.

אני הלוזר הווינר,
הווינר הלוזר.
אמרתי שאני מאהב מחורבן,
אמרת לי שאני ילד קטן.
את בטח צודקת.

אתמול עברתי את המסעדה בצעד קל,
דבר לא נפל.
למה שייפול בעצם?
למה שיהיה לי אכפת?

אני הלוזר הווינר,
הווינר הלוזר.
שמעתי אותה גונחת בחדר השני
וזה לא הייתי אני
זה אפפעם לא אני.

אתמול, מחר, היום.
לפחות חזרתי לכתוב,
גם זה טוב...