באותה דרמטיות נחשקת של שני עולמות נסערים לאותם רגעים
בחייהם,הם ידעו,
ידעו להיות מודעים למציאות הסובבת.
מציאות סובבת את הקשר ביניהם.
הכל היה בנוי מבתים-כמו שיר,עצירות ושוב שותף...
כל הדימויים והמטאפורות שיכולים לשאת עיניים,
ואני עדיין באוויר.
הזמן שמטפטף,מחלחל בראש,מורכב רק מרגעים.
גם לחוד.
כואבת.
ניסיתי הכול,הגוף חסין,לא מרגישה כבר את החבטות,
לא בולמת כלום,חלשה מכדי להתנגד,
ובטח שלא לך...
למה אתה מופיע בשתי פנים?
אהבתי אותך,
עדיין אוהבת.
אתה תהיה בדמיוני לנצח.
ורק אותם גלים אלקטרונים ששזורים בזכרונות,נכבים בלילה
ו...
כי זה מה שבקשת. |