היא יושבת שם-
קפואה.נזהרת.
כשאנחנו עוברים ליד הגדר החלודה וריח השתן המוכר נכנס לאפינו
היא צולעת לעברינו ברגליים שקטות בשביל לקבל קצת אהבה
"אולי הפעם יהיה מזל" אני רואה אותה לוחשת לי מתוך מבט עצוב
אבל שוב היא נעצרת כמה סנטימטרים לפני
כי החבל אותו חבל של אתמול
קצר מידי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|