רונן דגן / רוח |
אך רוחי לא נחה.
תמיד זה ככה.
מצב רוחי,
עד גבה גלי,
והכניסה לים אסורה.
מי ייתן ותישרה עליי הרוח,
תשא אותי הרוח,
לכל הרוחות,
או לכל הפחות
אל מפתן ביתך
שלפעמים הוא בריזה ולפעמים מונסון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|