|
לדעת את אחרון
המוהיקנים
השזורים בעיני רוחך
ולשבת אתכם באוהל קט
מהביל מאדי התקווה החלומית הזו.
היורה שהאהיל על פתיחת
הרגבים השסועים
צלף בנווד, שפוזר
ופוצל לגרגרי חול
או שבת.
ואני, שקשרתי לך בחזקה
את יתדות האוהל
בבטון יצוק ומזוין,
במלקוש המוהיקני
נותרתי אתך
לבדי.
|
|
|
-"אני חייב
להתוודות בפניך,
אפרוחיטו...
אבאש'ך
ערומקו."
-"נו, נו,
פורקה?!..."
אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט,
מחלטרים יחדיו
בטלנובלה החדשה
של הלול,
"ביצה פראית",
פרק 3563. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.