מיכל אל / כשהשתיקה רועדת |
כשהשמיים צלולים, אך האדמה רועדת
שלכל יש שמחה, אך בתוכי העצב שולט.
כשרוצים לדבר, אך הפה שותק
כשבא לברוח, אך בחוץ כל כך יפה.
שאתה רוצה לאהוב, ורק שונא.
כשאתה נשלט.
אין חיים, אין מנוחה
יש חושך, אין אור.
אז לאן נעלמו החיים,
ואיפה אני פה,
קטנה מאוד, בלי שום חשיבות.
רוצה חופש,
רוצה שלווה,
רוצה לאהוב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|