אריה ספיר / סתם תהייה |
כועסת ומתעקשת, אוחזת בכל הכח
פוחדת ונחשפת, חושפת ומסתירה
כמהה ונובלת, פורחת ומתירה קשרים
תוהה אם אני בכלל יכולה להכיל את ליבו
נשמתו רחבת הימים, נפשו עמוסת הכאב
עיניו צפונות היופי, ושפתיו יודעות החיים.
אז מה אני?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|