מצדדות אישונים בציפייה אבל לא מבינות
מה אני,
עם זיק טירוף בלקני-אנרכיסטי בעין,
ראש מתנדנד כמו כלב-דשבורד,
כאילו אני סנופ דוג, באסקלייד שחור-מנטאלי,
מסתכל עליהן -
כשאני בסך הכל אלון מזרחי,
זר, (עם עיניים טובות?)
ברנו חמש הישנה של שונית.

הן לא מבינות, מעכסות הרחוב - -

זין של גאנגבאנגר

ונפש של אקורדיוניסט-חתונות אלבני  

יש לראש המשורר היהודי הזה,

זה לא מובן להן - לא במובן המקובל של הבנה -

ובכל זאת (מה שווה משורר שאין לו איזה בכל-זאת קטן לשעת
הצורך?)

חומקים מהן (או שמא מופקים על ידן?)

איזה שביב היענות, שמץ ריגשה רומנטית, קמצוץ - קח אותי -

אני מתעקש על זה, תשוקה להיחטף על ידי אחד זר (עם עיניים
טובות?)

חומקת מהן.