לא זוכר מתי שמחתי בקביעות
נוסע קדימה בניוטרל
ארנב במושב הקדמי
והוא לא אומר דבר
כל כולי מרוכז במראה
רואה רק אחורה, אין אחיזה
רק עצמי מעוייף ממשיך במסע
אל חלום סתום בלי מוצא
חוזר על עצמו בקביעות מדאיגה
לא משאיר לי מקום
כל כולי מרוכז במראה
רואה רק אחורה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.