14.6.05
משיכת כינור
לחשה לדמעה לבקוע
דרך כל האושר שנטמן בי
בידיי אדמה כה טובה.
כל כך הרבה עצבות פתאום
אוי...
איך שהחיים עוברים להם
מאינסוף לגץ של זיכרון.
מעניין כמה זמן כל
הבכי הזה זרם בי,
כמה זמן דחיתי אותו.
זו לא רק האהבה שמקהה אותי,
אלו חיים שלמים
כמה הן נעימות הדמעות
כמה העצב הזה יפה.
תקליטו
תבכו גם אתם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.