איך ניתן להבין את האובדן הזה,
אותו אובדן בעל הידיעה
שהוא יכל להיות בשליטה.
אולי לא בשליטתי, של הבוכה על החיסרון,
אולי הזה שהותיר אחריו חלל.
איך ניתן להבין את נבוכי-הנפש הבלתי רציונאלים,
שלפעמים מתעלים על כל גאונות
ומאפילים על התודעה.
כך, שפשוט ברגע רנדומאלי,
או אולי מתוכנן ומדוקדק,
מהמלאות נותר הזיכרון.
איך ניתן להבין מבלי לכאוב, לכעוס ולשפוט? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.