כשאני חושבת על קרבה ואינטימיות
אתה הבן אדם הראשון שעולה לי בראש
אף פעם לא הייתי וחשבתי שאני אהיה
קרובה ופתוחה ככה למישהו.
כנראה אתה משהו מיוחד, לא?
ככה חשבתי בכל אופן.
הוכחת לי אחרת.
ואיני מסוגלת להגיד לך את זה,
אתה קרוב אבל כלכך רחוק.
הדרך להגיע אלייך היא מלאה בקוצים,
אני לא רוצה להדקר...
למרות שאתה יודע שאני מוכנה להקריב למען האהבה שלי,
אבל עכשיו אני לא רואה בזה טעם
כי אתה כבר לא אוהב
ולא נראה שאכפת לך בכלל.
רק להרוס,לפגוע.
זה מה שעושה לך טוב?
אתה נהנה לראות אנשים בוכים?
את מי שאהבת פעם סובל?
אף פעם לא חשבתי שכל מכתבי האהבה האלו
יראו לי חסרי משמעות.
אני פותחת מכתב,
הוא מתחיל במילות אהבה,
ואני חושבת לעצמי,
לאן נעלמה כל האהבה הזו?
האם אהבה יכולה להעלם ככה פתאום?
ולהפוך ליצר הרס קטלני?
בחיים לא העלתי בדעתי שאני אחשוב עלייך ככה,
תמיד ידעתי שאתה לא מושלם
ולא הכל טוב בך
כמו כל בן אדם אחר.
אבל לא דמיינתי שנגיע למצב כזה.
כל אחד עצוב לבדו
חושב על השני
אבל לא עושה כלום עם כל המחשבות
בי יש כעס
אני בטוחה שגם בך
מהסיבות שלך
שאני לא מבינה.
אני לא יודעת מה קרה
אתה לא מדבר רק עושה רע.
נראה לי שכבר הכל אבוד
ולא נוכל לדבר לעולם.
זה עבר כנראה,
קשה להשלים עם המציאות הכואבת.
ואתה בשלך.
מראה שהכל נפלא
אצלי די בסדר
חוצ מפינה קטנה בלב שחסרה בה אהבה.
באמת שטוב לי.
אבל אני חושבת שאיתך יכול להיות יותר טוב.
עשית לי טוב.
למרות הכל.
ואינך יודע שזה בכלל עלייך.
אולי אתה לא מתאר שאתה לא היחיד שנזכר,
וכואב.
גם אני,
תדע.
עם כל מה שהיה,
אני אוהבת אותך!

I wonder if I'll ever see you again"
And if that day comes I know we could win
I wonder if I'll ever see you again"
(Lenny Kravitz - Again) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.