נשימה מהירה לפני הכניסה לעולם הדממה.
ללא כל סיבה רוקדים על החוף בתמימות, בשקט פראי
שתי נשים שני גברים ללא מבטים.
ואנחנו מהצד כמו זוג יונים מסתכלים ולא נוגעים, מתענגים.
הראש כבר כואב אנחנו לא שקטים,
אוהבים, מחייכים
מבטיחים, נשבעים
אבל אל שפת הים לא מתקרבים.
מוכר הגלידה כבר סגר,
הלילה נפתח לנו לבד, בלי אף אחד.
לא נדבר ולא נשיר,
לא נרקוד ולא נזוז.
הסיגריה שתדליקי תעבור כמה פעמים עד שתדעך
בשקט בתמימות של הפעם הראשונה, הפעם האחרונה.
וכך נשב לילה שלם ננשוף עשן אל הירח.
נצרח, נצעק מבפנים
ללא שליטה בלי השגחה.
נרקוד בשקט.
בקצב הגלים.
זמזום חיינו.
|