כמה יכול בן אדם לאהוב, גם כשזה לא מקרוב.
כמה יכול אדם לגלות אהבה, הבנה ונחמה.
ולא לקבל אפילו רבע מזה חזרה.
כמה אפשר לסבול מבפנים
לכאוב את כל הכאבים
ולא לגלות דבר ממה שמרגישים...

אוהבת אותך, כואבת אותך.
בוכה בגללך צלקת כה עמוקה השארת בי.
לנצח אדמם... איש לא יוכל למלא את החלל שהותרת בי.
איש לא ירצה לנסות, מי יוכל לאהוב בחורה כה אבודה.
לנצח אשאר בודדה בגללך, גזרת את דיני מבלי לדעת
שהוא נתון בידך, אך אני עדין לא מבינה.
עדין תוהה מה בדיוק קרה. איך הכל השתבש
אמרת שאני האישה שלך, אמרת שלא פגשת עוד
מיוחדת כמוני, כל כך טובה, כל כך בשבילך...
אתה אמרת, הצהרת הצהרות אהבה.
מילים שלא חשבתי שאי פעם אשמע
אז למה כל השאלות, למה כל הבעיות
למה המשחקים, למה אמרת דברים כל כך כואבים.
למה תמיד חיפשת את מי להאשים...

לעולם לא תדע איך יכולתי לאהוב אותך
יכולתי להעניק את כל כולי רק לך
הייתי מוכנה הייתי בשלה, רק בשבילך

אף אחת אחרת, לא היתה מוכנה לבזבז עליך דקה
מזמנה. אני רוצה ל"בזבז" את כל הזמן שלי עליך.
בידיעה כי הוא בזבוז. זמן שלא יחזור. זמן אבוד.
אף אחת אחרת לא תסבול את כל הסבל והכאב
שאני סובלת איתך.