עומדת מול מראה גדולה,
בחדר יש אור בהיר
ניתן לראות בה הכל.
היא כל כך גדולה צלולה ונקייה.
מסתכלת בה תחילה בחשש מסוים...
מהססת, אך לאט מתקרבת...
מתבוננת בה באותה אישה-נערה,
איך התבגרה.
לא היה קל להגיע עד כאן.
הדרך היתה כה קשה.
המסלול היה ארוך,
כלל בתוכו מכשולים רבים.
אך לבסוף הגעתי לכאן,
אני מסתכלת במראה
ניתן לראות בה הכל.
כל סימן, צלקת, כל פגם.
ניתן לראות בבירור שדבר אינו מושלם...
אך דבר אינו שחור על לבן.
יופי הוא בעיני המתבונן.
כל קלישאה נכונה...
הרגשתי כמו בפעם הראשונה
אני לאט לאט מגלה,
לאט לאט מבינה.
ולומדת לקבל את מה שיש.
בסוף אלמד גם לאהוב...