|
את זוכרת את פעם?
הוא אומר לי, ולוקח עוד שלוק מהבקבוק
היינו נוהגים לצחוק על כולם
היינו צוחקים כל הזמן
לאן נעלם הכל?
איך הגיע לכאן העצב?
"זה משהו שעשיתי?" הוא שואל
עכשיו אפילו לשוקו יש טעם מר
אני והולכת
לכיוון הדלת
הוא מעיף מבט אחרון, אני מחייכת
"היית בסדר, הכל היה בסדר"
והולכת.
מכוניות מאיימות לדרוס
מסוכן ללכת על הכביש
אבל תמיד היינו עושים את זה, נכון?
היינו בוחנים אחד את השני
ועכשיו, כשאתה כבר לא בוחן
לא נשאר לי מה לעשות
מדליקה סיגריה אחרונה ומסננת קללה
שיהיו לי המשך חיים מהנים
על מי אני עובדת בכלל?
אתה לא שם וספק אם אתה קיים
אני לא הולכת לשום מקום
אני נשארת פה ואתה בראש
מחכה לי שאחזור לישון
אתה לא רציני, אתה ממשיך לצחוק
טוב, לי נמאס
אני עפה מכאן. |
|
|
קורא/ת יקר, זהו
סלוגן שרשרת
בגמר הקריאה
את/ה מתבקש/ת
לכתוב לפחות
עשרה סלוגנים
שונים ולשלוח
לבמה!
שימו לב!!!
מי שלא ישלח
צפוי לו סבל
רב!
ולא רק לו אלא
לכל עם ישראל
בארץ ובתפוצות,
אז אני מבקש!
תודה!
עו"ד שמעון
מזרחי, פרקליטו
של בועז רימר,
בפנייה נרגשת
להצלת הבמה
והסלוגנים ככלל
והאנושות בפרט! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.