|
בחדר השרותים המשותפים
מחפשת טבעת בתוך הצרכים
בעזרת מיומנות שפיתחה חודשים
מוצאת לפני שהנאצים באים.
סותמת את האף ומכניסה לכיור
טבעת יהלום שעברה במשפחה מדור לדור
מנקה ושוטפת, שטוף וחזור
בולעת מחדש שם במסתור
את הדבר האחרון שיישאר לה לזכור. |
|
|
זה אתה, אילו
החיים,
מצטער יותר מזה
אני לא יכול
לתת.
אתה יודע,
אם אני אתן לך
אני אצטרך לתת
לכולם.
נו אז את לוקח?
(אלוהים ליעקב
פופק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.