לא כך תכננתי מגע פיזי:
הנשמה מפה לפה.
ביום שלפני, חשבתי שתעזי.
זה היה צריך להיות כל-כך יפה.

אני עוד שואל את עצמי,
"האם היה לך דופק?"
אני עדיין לא מאמין
וסימני שאלות קשות באופק.

שמחתי להכיר אותך,
גם אם הכרנו רק יומיים.
למרות זאת, את חסרה כל-כך.
זה חוזר גם אחרי שנתיים.

לא הכרתי את ההורים
ולא בקרתי בחלקה.
קינות אבל כבר לא מזמרים,
כך אבדה עלי התשוקה.

מה קורה לך שם למעלה,
האותי מאשימה?
את לא צריכה להתאמץ
ואני נאבק על כל נשימה.

את פחדת ממים כמו משד.
לא יכולת ולא רצית להתמודד.
לא היינו צריכים להתעקש.
עדיף להיות חי... ויבש.

לא חשבתי שאפשר לעבור את זה
וסליחה שלא תכננתי לחזור.
תגמרי לי את המחזה
ותני לזה כבר לעבור.

מוקדש לזכרה של רלי ביטון זכרונה לברכה שנהרגה בטיול ב"קימסה
קרוז" בבוליביה.