דני צייזלר / לכתוב |
לכתוב את השמיים בעיוורונם הכחול
לכתוב את השדות המאבדים עצמם לדעת
בפתחו של קיץ
לכתוב את השקט הפושה באיברים
לכתוב אנשים ממהרים
לכתוב נשים יפות
לכתוב גברים
לכתוב את הרחובות המתעוררים
לכתוב את עשן הרכבות
לכתוב את המראה המעוות הנשקף מן החלון ההוא
לכתוב פחד
לכתוב ללא תשובה
לכתוב שנאה
לכתוב אהבה
לכתוב את שאינך יודע
ושאינך צריך לדעת
ואת שלא תדע
לכתוב ולהמר על דקות של חסד אלוקי
לכתוב את היפה והמכוער
לכתוב את הטוב, הרע
האחר
לכתוב את עצמך
את שרואות עיניך
עד שיגמר.
לאריסטו-מיכה
הן רגעי הדיו שזורים אחד בשני
כצמד אוהבים
יש בי דחף בלתי מוסבר
לנטוש את משמרתי על הקצה הנסתר
אני יכול לכתוב אותך אהובתי
לאור הנר
ללטף אותך באותיות
על גבי דף צחור וחף מכל רבב
להתעלס איתך בין השורות
עד שיכבו האונומטופיאות מן הקולמוס המתפורר
אני מפסל דמותך
בעדינות
אני כותב כאבים שלא נדמו לשום דבר
אני כותב נסיעה ארוכה אליך
בליל דצמבר קר
אני כותב אותך ישנה
על סדינים אביביים
מתהפכת על צידך
חולמת מילים שעוד יפרחו לך
אני כותב את השקט בחדרך
את ליטופי אהבהבי
את לחישותייך
אני כותב את עצמי מביט בך
אני
אני החולם אהבה בליל קיץ
אני
הכותב חלומות לא נראים אל העין
אני
אני הכותב אותך בנדודי שנתי.
לרונית
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|