[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







וולפי ווף ווף
/
הזאב ואני

הזאב שבי מתלונן על קור המזגן שגורם לשערותיו לסמור.
יותר נכון הוא מתלונן על החוסר בפרווה שלו.
אותן שערות שחורות ודוקרניות שמנעו מהשלג לגעת בעורו, וגם
לשערותיו האפורות שחיממו את גופו הוא מתגעגע.
איך שהוא אהב לשכב מתחת לשורשי אחד העצים ולהתכרבל.
להנות מקרני השמש של אמצע היום שריצדו באקראי על פרוותו.
השלווה ההיא.
הוא מתגעגע לאותם הימים.
והוא זועק לי: בואי נברח! בואי נרוץ ונקפץ על הגבעות הירוקות!
בואי איתי למקום ההוא...
לשורשי העץ.
להתכרבל.
ואני?
אני ממשיכה לשבת בכיתה הקפואה עם שערות סמורות וראש מלא דאגות,
ומתגעגעת יחד עם הזאב לאותה השלווה.

סליחה זאב יקר שלי. אני מצטערת.
אין לי את האומץ לברוח...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הידעת?



אם מסמנים אחד
מכל ארבעה
אנשים, ושמים את
כל האנשים
המסומנים בחדר
אחד, 25%
מהאוכלוסיה תמצא
בחדר הזה!


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/7/05 0:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
וולפי ווף ווף

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה