|
אחר כך הייתה ריקנות.
כמו בכל פעם שהוא יוצא מתוכי
משאיר אותי עם עצמי
מיהרתי לשטוף את עצמי ממני,
שיירי זכרותו נתמוססו אל בור הנקוז
טיפות טיפות מתרחקות והולכות
אדי המקלחת נכלאו איתי
בחדר.
כשיצאתי הוא לא היה
פעם חשבתי שהוא רק מתחבא
וכשאכנס לחדר הוא יקפוץ עליי
בהלה וצחוק
כמו שהיינו ילדים.
|
|
|
אני לא ממשיך
ת'סלוגן הזה בלי
עו"ד...
ק. מרכוס, מחפש
תירוצים לסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.