מחשבות רצות בתוך דמיונות
של שדות קוצים שיבשו
לעת שעת הדימדומים,
אך לא שבו לחיות
גם כשהשמש כבר הלהיטה
את כל העולם המחורבן הזה.
- הם נשארו בחיים -
ציפור עטה ושנייה מתרסקת
המוזר הוא שהן עוד נפגשות
על האדמה המזויינת הזו.
- היא כבר רטובה -
רסיסי זכוכית בוצרים בבשר היבש,
בזה שכבר נטחב ממעל.
אוספת בכפפת אש נסתרת,
מלטפת בכוח אינסופי
ובו ברגע נשברת
בחיים האבודים הללו.
- הנצח כמכלול הלשעבר - |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.