|
יש רגע בו אגל לב
באלם מתנוסס
ומבקש לעד להיגנז -
הרגע בו לב של אבן מתאהב
ובלהט הימים ויקוד הלילות
הוא מהלך באהבה, כולו שיכרון.
הוא רואה בעיניו רק ניצוצות
ומתחנן ברחמים: "שלא תהינו להיכבות!",
מתחת לרגליו פועמת האדמה
הצופה בקורים הנקשרים באהבה ועצמה,
מתוך יצר וששון
מהולים ברגש ויגון
ההופכים כל מכור-אהבה
לעבד ואדון באותה הוויה.
18/06/05 © |
|
|
אני ממש סנילי
או שמישהו כאן
זייף סלוגנים
שלי?
תיזהרו ממני,
אני פעם הייתי
גדול, הצלתי את
העולם וגם כמעט
זיינתי אחת
מדהימה, רוברט,
או ריטה...
רובינא...
רייב...
משהו כזה.
סופרמן מזדקן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.